סיפורים מעוררי השראה

בוס מפטר שליח מבוגר בגלל שאיחר לעבודה, למחרת מעביר לו את אחוזתו ב-1 מיליון דולר - סיפור היום

איש עסקים עשיר מפטר את השליח המבוגר שלו לאחר שלא הגיע בזמן למשרד. הבוס הקפדני אינו יודע שהוא יתחרט על החלטתו כאשר ילמד מדוע העובד שלו איחר.

מגיל צעיר, דוד מעולם לא היה צריך לדאוג לגבי הכספים שלו. בזמן שגדל, הוא ראה את אביו עובד קשה כדי להקים את העסק המשפחתי שלהם, ולהרוויח כסף היה הדאגה הקטנה ביותר של הצעיר.

מאחר שהיה הילד היחיד, נאלץ דוד להשתלט על העסק לאחר פטירתו בטרם עת של אביו. הוא בילה חודשים ללמוד על הפעילות העסקית, ועד מהרה הכיר כל עובד בשמו.

מנהל העסקים של דיוויד הכיר לו את העובד הוותיק ביותר שלהם, פיטר, שליח בן 65, שהיה חלק מהעסק שלהם מהיום הראשון.

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

'אביך תמיד סמך על פיטר עם כל המסמכים החשובים של החברה.' אמר מנהל העסק לדיוויד. 'פיטר תמיד מספק את המסמכים והחבילות האחרות שלנו בזמן. הוא מעולם לא אכזב אותנו'.

'נעים להכיר אותך, אדוני!' אמר פיטר והושיט את ידו לדוד. 'אבא שלך היה איש נפלא. הוא תמיד התייחס אליי כמו למשפחה.'

פיטר נחרד לשמוע את המילים האלה. הוא לא רצה לאבד את עבודתו.

במקום ללחוץ את ידו של האיש, דוד הנהן בחיוך, הסתובב והלך לעבר משרדו בעל קירות הזכוכית.

מבולבל, פיטר סגר את ידו הימנית לאגרוף וכיסה אותה בידו השמאלית. 'אמרתי משהו לא בסדר?' הוא חשב לעצמו. 'מעניין למה הוא לא לחץ את ידי.'

השליח אפור השיער הלך לכיוון היציאה מכיוון שלא היו לו מעטפות או חבילות להעביר באותו יום. הוא קפץ על אופניו וחזר לדירתו, שבה לא היו אלא קירות מוכתמים ורהיטים שבורים.

אשתו של פיטר נפטרה לפני עשור, וילדיו לא רצו לדבר איתו יותר. הוא השתוקק לראות או לשמוע מבתו ובנו, אבל הם לא אהבו לדבר איתו, אפילו בטלפון.

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

למחרת, דיוויד התעורר ב-6 בבוקר והתכונן במהירות ליציאה לעבודה. אשתו, מרי, הופתעה לראות אותו קם מוקדם.

'הכל בסדר, מותק?' שאלה מרי.

'כן, מתוקה,' ענה דוד תוך כדי סירוק שיערו. 'יש לי פגישה מאוד חשובה היום, אז חשבתי שכדאי לי לצאת שעה מוקדם יותר היום. אני רוצה ללמוד את ההצעה העסקית לפני שהלקוחות שלי מגיעים'.

'אני חייבת לומר שהפכת להיות יותר אחראי לאחר שאביך עזב אותנו,' העירה מרי כשקמה מהמיטה והלכה לכיוון דיוויד. 'בהצלחה בפגישה, יקירי!'

'תודה לך, מרי! אני מקווה שהכל יעבור כמתוכנן,' ענה דיוויד.

הוא סיים במהירות את ארוחת הבוקר ותפס את מפתחות המכונית שלו לפני שנישק לשלום את ילדיו. היום הזה היה מכריע עבור דיוויד, אבל לא היה לו מושג שהוא יפטר את אחד מעובדיו שעות לאחר מכן.

להמחשה בלבד. | מקור: Unsplash

לאחר שהגיע למשרדו, דיוויד חייג למספר של פיטר כדי להזכיר לו את המסמכים שהיה עליו להביא באותו בוקר.

'המסמכים צריכים להיות ליד שולחני בשעה 8:15, פיטר,' הורה דיוויד לשליח בטלפון.

'אני בדרך, אדוני! אני אהיה שם תוך זמן קצר,' ענה פיטר לפני שדיוויד ניתק.

כעבור שעה עוד חיכה דוד להגעת השליח הקשיש. פיטר לא הופיע במשרד, והוא גם לא ענה לשיחות של דיוויד.

'אני צריך את המסמכים האלה עכשיו!' דיוויד צרח על מנהל העסק שלו. 'איפה העובד המבוגר ביותר שלך? חשבתי שאמרת שאנחנו יכולים לסמוך עליו!'

בדיוק אז שמע דיוויד דפיקה בדלת שלו.

להמחשה בלבד. | מקור: Unsplash

'מי זה? תיכנס!' אמר דוד.

פיטר מבועת הגיח מהדלת כשהוא מחזיק מעטפה חומה בידיו. הוא הניח אותו במהירות על שולחנו של דיוויד.

'איפה היית, פיטר?' שאל דוד בכעס. 'אני מחכה לך כבר שעה! איך אתה יכול להיות כל כך חסר אחריות?'

'אני כל כך מצטער, אדוני,' ענה פיטר בראשו כפוף כלפי מטה. 'הייתי-'

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

'היית מה?' דיוויד התנפל. 'אני לא רוצה לשמוע את התירוצים העלובים שלך!'

'עזרתי לילדה צעירה בכביש', הסביר פיטר. 'היא חצתה את הכביש בלי לדעת ברמזור אדום, ומכונית התנגשה בה'.

'איזה שטויות!' דיוויד צעק. 'צא מהחדר שלי מיד!'

'יש לי אפילו תמונה שלה, אדוני. אני מבטיח שאני לא ממציא את זה,' ענה פיטר.

דוד קם ממושבו והפנה את אצבעו לכיוון הדלת.

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

'עזוב את החדר שלי עכשיו! אני לא רוצה לראות תמונות!' דיוויד צרח. 'רגע... למה שלא תעזוב את החברה הזו?'

פיטר נחרד לשמוע את המילים האלה. הוא לא רצה לאבד את עבודתו.

'אתה מפוטר, איש זקן!' דוד אמר, 'עכשיו עזוב!'

פיטר החזיר את הטלפון שלו לכיס והסתובב כדי לצאת מהחדר. הוא לא האמין שהוא פוטר לאחר שעבד באותה חברה במשך יותר משני עשורים.

הקשיש רצה להסביר לדוד מה קרה מוקדם יותר באותו יום. הוא לא הצליח להגיע למשרד בזמן כי עצר בדרכו לעזור לילדת בית ספר פצועה, שהזכירה לו את בתו שלו.

במקום לנסוע ממקום התאונה, פיטר חייג 911 וחיכה שהאמבולנס יגיע לפני שיוכל לעזוב. הוא אפילו צילם תמונה של הילדה כדי להראות לדיוויד כראיה.

כשפיטר יצא מבניין המשרדים, צלצל הטלפון של דיוויד.

'היי, מרי,' ענה דיוויד.

'דוד! דוד!' מרי בכתה, 'את יכולה לבוא לבית החולים עכשיו?'

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

'למה את בוכה, מתוקה? מה קרה?' שאל דוד מודאג.

'הו, מותק... לורה נתקלה בתאונה בדרכה לבית הספר!' ענתה מרי.

דיוויד ניתק וביקש מהמנהל שלו לבטל את פגישתו. הוא מיהר לפגוש את אשתו ובתו בת ה-12 בבית החולים, שם נודע לו שאדם אדיב שהיה עד לתאונה הזעיק אמבולנס ונשאר לצידה של לורה עד שהגיעו המגיבים הראשונים.

לורה סיפרה לאביה שפגשה תאונה בדרכה לבית הספר. מכיוון שדיוויד עזב את הבית מוקדם באותו יום, הוא לא יכול היה להוריד אותה לבית הספר. מרי ביקשה מלורה ללכת ברגל לבית הספר, בתקווה שהיא תגיע בבטחה כי זה היה במרחק רחוב אחד בלבד מביתם.

באותו רגע נזכר דיוויד במה שפיטר אמר לו קודם לכן: 'עזרתי לילדה צעירה בכביש'. הוא הבין שפיטר היה אולי האיש החביב שעזר ללורה. מלא חרטה, דיוויד קרא לפיטר למשרדו למחרת.

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

כשדיוויד שמע נקישה בדלת שלו למחרת, הוא ידע מי עומד מאחורי הדלת.

'בבקשה היכנס, פיטר,' אמר דיוויד בזמן שישב ליד שולחנו.

'בוקר טוב, מר פינגן.' פיטר אמר, 'קיבלתי אתמול טלפון שרצית לראות אותי.'

'כן, פיטר. בבקשה תראה לי את התמונה של הילדה שעזרת אתמול.'

מופתע, פיטר החליק במהירות את ידו לתוך הכיס ושלף את הטלפון שלו.

'זו הילדה הצעירה.' פיטר הושיט את הטלפון שלו לבוס שלו,

'אתה יודע מי היא?' שאל דיוויד בקול רועד, התמונה מאשרת את מה שהוא חושב.

'לא אדוני.'

הדמעות החלו לזלוג על לחייו של דיוויד, ופיטר לא הבין מדוע הבוס שלו בוכה פתאום.

להמחשה בלבד. | מקור: Unsplash

'זו לורה, בתי,' אמר דיוויד, 'עזרת לבתי, פיטר. באת לעזרתה!'

דייוויד התנצל בפני פיטר על פיטוריו והודה לו על שבא להציל את לורה. איש העסקים גם גמל לפיטר במשהו לא צפוי.

'המנהל סיפר לי על אשתך וילדיך המנוחים ושנאבקת למצוא מקום טוב יותר לחיות בו', אמר דיוויד. 'אתה לא צריך לדאוג יותר, פיטר.'

דוד הושיט לו תיק שכותרתו 'מסמכי העברת נכסים'.

'זה הפרס שלך, פיטר,' אמר דייוויד. 'העברתי את האחוזה שלי על שמך בגלל שהצלתי את הילדה הקטנה שלי. אני לא יודע מה היה קורה אם לא היית עוצר לעזור לה אתמול.'

להמחשה בלבד. | מקור: Unsplash

'אבל אני לא יכול לסבול את זה, מר פינגן,' ענה פיטר, 'האחוזה הזו יותר מדי. ביליתי את כל חיי בדירה עם חדר שינה אחד.'

'קח את זה, פיטר. מגיע לך!' אמר דיוויד בעודו טפח על כתפו של פאטר.

'תודה לך אדוני.' דמעות זלגו מעיניו של פיטר כשדיבר. 'אתה נדיב מדי!'

לאחר שלורה חזרה הביתה מבית החולים, דיוויד לימד אותה איך לחצות את הכביש. הוא הראה לה סרטונים ביוטיוב ואפילו קנה לה ספר על חוקי תנועה.

מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה?

• למדו את ילדיכם כללי בטיחות בדרכים. דוד למד כמה חשוב ללמד את בתו איך לחצות כביש לאחר שנקלעה לתאונה. אילו היה עושה זאת מוקדם יותר, הוא לא היה צריך לבטל את פגישתו.
• כבדו את כולם והקשיבו למה שיש להם לומר. כשפיטר ניסה להסביר לדוד מדוע איחר, סירב דוד להקשיב לסיפורו. הוא היה מונע לפטר את פיטר אם היה מאפשר לו לדבר באותו יום.

שתף את הסיפור הזה עם חבריך. זה עשוי להאיר את היום שלהם ולעורר בהם השראה.

נְקִישָׁה כאן לקרוא עוד סיפור על מנהל שהעיף הומלס מסריח מבנק מפואר עד שהבין שהיא אמו של בנו.

יצירה זו בהשראת סיפורים מחיי היומיום של הקוראים שלנו ונכתבה על ידי סופר מקצועי. כל דמיון לשמות או למיקומים בפועל הוא מקרי בהחלט. כל התמונות הן להמחשה בלבד. שתף אותנו בסיפור שלך; אולי זה ישנה את החיים של מישהו. אם תרצה לשתף את הסיפור שלך, אנא שלח אותו לכתובת info@vivacello.org.