סיפורים מעוררי השראה

אם חד הורית ל-2 מאמצת את 4 ילדיו של חבר גוסס, אביהם מופיע רק 10 שנים מאוחר יותר - סיפור היום

אם חד הורית לשני ילדים מבטיחה לחברתה הטובה הגוססת שתגדל את ארבעת ילדיה. אבל אחרי עשר שנים, הבעל לשעבר מופיע כדי להעמיד את תביעתו.

לורה מארלו השפילה מבט אל חברת ילדותה, ודמעות מילאו את עיניה. היא הכירה את סטפני הורטון כל חייה, והיא מעולם לא דמיינה את זה. חברתה מתה בגיל שלושים ושתיים.

סטפני הושיטה יד דקה להחריד ואחזה בזרועה של לורה. 'בבקשה,' היא לחשה. 'בבקשה, לורה, תשמור על הילדים שלי...'

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

לורה הנהנה, ודמעות זלגו על לחייה. 'אני מבטיחה, סטפי,' היא אמרה. 'אבל אתה הולך להשתפר...'

סטפני חייכה ברוגע. 'לא,' היא לחשה. 'אני נלחמת בסרטן הזה כבר חמש שנים, לורה. זה נגמר עכשיו. אני רק רוצה לדעת שהילדים יהיו בסדר'.

'אני מבטיחה לך שאגדל אותם כאילו הם שלי,' אמרה לורה בשקט, אוחזת בידה השברירית של חברתה.

'אני מצטערת,' לחשה סטפני. 'זה נטל שלא סמכת עליו, אבל אין לי אף אחד אחר.'

מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל.

'זה לא נטל,' הבטיחה לה לורה. 'אני אוהב אותם; אתה יודע את זה.'

סטפני חייכה. 'אני יודעת,' היא אמרה בקול חלוש. היא הושיטה את ידה. 'לורה?' זו הייתה המילה האחרונה שסטפני דיברה. עיניה נעצמו, וראשה נפל לאחור על הכרית.

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

לורה בכתה בשקט, ואז היא ניגבה את דמעותיה והכינה את עצמה לבשר לארבעת ילדיה של סטפני. בעלה של סטפני יצא שלוש שנים לפני כן, ללא יכולת להתמודד עם מצבה הבריאותי הלקוי של אשתו.

איכשהו סטפני עדיין הצליחה לעבוד ולגדל את ארבעת ילדיה. קלואי הייתה עכשיו בת שמונה, קארה בת שש, והתאומים - צ'רלס וקורי - היו בני חמש.

סטפני אובחנה מיד לאחר לידת התאומים, והם ראו את אמא שלהם חולה כל חייהם. ארבעת הילדים ישבו בשקט בחדר ההמתנה.

קלואי הרימה את מבטה כשראתה את לורה. 'דודה לורה?' היא אמרה. 'אנחנו יכולים לראות את אמא עכשיו?' לורה ניגשה והתיישבה. היא כרכה את זרועה סביב קלואי.

'תקשיבו, חברים,' היא אמרה בעדינות. 'יש לי חדשות בשבילך. אתה יודע שאמא הייתה מאוד חולה...'

'היא כואבת כל הזמן,' קורי פרצה פנימה.

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

'כן,' אמרה לורה, נלחמת בדמעות. 'הדבר הטוב הוא, קורי, היא לא כואבת יותר. היא הלכה לגן עדן...'

'אתה מתכוון שהיא מתה,' אמרה קלואי בחומרה. 'אתה לא צריך לספר לנו סיפורים. אמא אמרה לנו למה לצפות. היא מתה, ואנחנו לגמרי לבד.'

'לא, קלואי,' אמרה לורה. 'אתה לא לבד. אני כאן, ואני אדאג לארבעתכם, בסדר? אין מה לדאוג.'

'כבר יש לך שני ילדים משלך,' ציינה קלואי. היא הייתה יבשת עיניים ונוקשה מכאב. 'איך תהיי אמא לשישה ילדים?'

זו שאלה טובה, אמרה לורה לעצמה, אבל היא ענתה, 'באהבה. אני אוהבת את אמא שלך, ואני אוהבת אותך, ואני אוהבת גם את מיי ורואן. אנחנו הולכים להיות משפחה.'

זה לא היה קל, אבל איכשהו הכל הסתדר. ילדיה של לורה מצאו את עצמם חולקים את חדרי השינה שלהם. למרבה המזל, מיי הייתה בת שבע והסתדרה טוב עם קלואי וקארה; ורואן, בן שלוש, אהב את התאומים.

להמחשה בלבד | מקור: Unsplash

היו תקופות שהכסף היה צר כי לורה הכניסה את הכסף מהביטוח של סטפני לקרן נאמנות לחינוך הילדים, אבל היא מעולם לא התחרטה על כך.

במהלך עשר השנים הבאות, לורה גידלה את ששת ילדיה באהבה, צחוק, ומדי פעם דמעה. קלואי, המבוגרת ביותר, הייתה הכי מודעת למה שלורה ויתרה על גידולם, והיא העריצה את אמה המאמצת.

קארה, קורי וצ'רלס קראו לה אמא ​​לורה; עבור מיי ורואן, היא הייתה רק אמא. קלואי סיימה את התיכון והמשיכה לקולג', אבל ללורה עדיין היה מלא בני נוער.

בסיום הלימודים, לורה הביטה בקלואי בגאווה. 'את נראית בדיוק כמו אמא שלך.' היא חיבקה אותה. 'היא תהיה כל כך גאה בך!'

קלואי חיבקה את גבה. 'תודה,' היא לחשה. 'אני אוהב אותך, דודה לורה!' היא רצה למקום שבו עמדו האחים שלה, צילמה סלפי והשתטה.

לפתע ראתה לורה גבר צועד לעברה, והיא הרגישה קוצר נשימה. זה היה וויליאם, בעלה לשעבר של סטפני! הוא חלף ממש על פניה מבלי להכיר בה ופנה לעבר קלואי.

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

'קלואי!' הוא בכה. 'זה אבא!'

קלואי הסתובבה ובהתה בו, מזועזעת. וויליאם הושיט את זרועותיו לעבר ששת הילדים. 'קארה, קורי, צ'רלי! אני כאן!'

קלואי עשתה צעד לעברו. 'מה אתה רוצה?' היא שאלה.

'אני רוצה את התינוקות שלי,' אמר ויליאם וחייך. 'באתי לקחת אותך הביתה.'

'בית?' שאלה קלואי. 'אנחנו בבית עם לורה. היא אמא שלנו עכשיו.'

'אני אבא שלך,' אמר וויליאם. 'אני אוהב אותך...'

'אהבת אותנו לפני עשר שנים?' שאלה קלואי. 'כי זה הזמן שהיינו צריכים אותך, כשאמא מתה. אהבת אותנו לפני שלוש עשרה שנה? כי זה היה כשיצאת על אשתך החולה ואותנו.'

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

'תראה,' אמר וויליאם בחיוך מאולץ. 'בואי נניח לעברו, קלואי. אני כאן עכשיו, ואני צריך את התינוקות שלי!'

'סליחה,' אמרה קלואי בשלווה. 'אנחנו לא צריכים אותך.'

'קורי?' שאל וויליאם בקול צר. 'קארה, צ'רלי? קדימה, ילדים, זה אבא, ואני חולה...!'

קורי וצ'רלס הביטו בוויליאם בבוז, וקארה אמרה, 'קלואי צודקת. את לא משהו בשבילנו. לורה היא אמא שלנו, ומי ורואן הם אחינו ואחותנו. לך מפה ואל תחזור!'

מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה?

• משפחות נוצרות מתוך אהבה ומסירות. למרות שהיו לה שני ילדים, לורה גידלה את ארבעת ילדיה של סטפני באהבה שווה.
• מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל. וויליאם נטש את משפחתו כשהם היו זקוקים לו ביותר, וציפה שהם יעמדו לצידו בשעת הצורך שלו.

שתף את הסיפור הזה עם חבריך. זה עשוי להאיר את היום שלהם ולעורר בהם השראה.

אם נהנית מהסיפור הזה, אולי תאהב זֶה על אישה שמגדלת את נכדתה לאחר שבנה נטש אותה כדי לצאת לדרך עם אשתו החדשה. עשר שנים לאחר מכן, הוא המום לגלות את שניהם נעלמים ללא עקבות

יצירה זו בהשראת סיפורים מחיי היומיום של הקוראים שלנו ונכתבה על ידי סופר מקצועי. כל דמיון לשמות או למיקומים בפועל הוא מקרי בהחלט. כל התמונות הן להמחשה בלבד. שתף אותנו בסיפור שלך; אולי זה ישנה את החיים של מישהו. אם תרצה לשתף את הסיפור שלך, אנא שלח אותו אל info@vivacello.org .