פיצוי על סימן גלגל המזלות
סלבריטאים C החלפה ג

גלה תאימות על ידי סימן גלגל המזלות

אַחֵר

ילד משתמש בכל החסכונות שלו כדי לקנות כיסא גלגלים לשכנה הזקנה, מוצא את שמו בצוואתה מאוחר יותר - סיפור היום

ילד טוב לב מוציא את כל הכסף שחסך על אופניים כדי לקנות כיסא גלגלים לשכנו המרותק למיטה. מאוחר יותר הוא מגלה שהוא נמצא בצוואתה.



היו שני דברים שטוני באמת רצה לפני שמלאו לו אחת עשרה: האחד היה לקבל אופניים משלו; שניים היו לדעת מה התרחש בבית המצמרר הסמוך.



'סבתא של פרדי קרוגר גרה שם!' אמר חברו סטיוארט. טוני לא חשב כך, אבל הוא כן שמע צעקות כועסות של אישה לפעמים אחר הצהריים. הוא שאל את אמא שלו, אבל היא אמרה לו להתעסק בעניינים שלו.

אמא שלו הייתה צריכה לדעת שלהגיד את זה לילד בן עשר זה כמו להניף דגל אדום לעבר שור...

  להמחשה בלבד | מקור: Pexels

להמחשה בלבד | מקור: Pexels



יומיים לאחר מכן, טוני הוציא את המשקפת של אבא שלו מעליית הגג, והוא התחיל לבצע מעקבים על הבית של השכן. הוא רשם כל אדם שנכנס ויצא, והיו בעיקר שניים.

היו שם השליח ואישה גבוהה וחמוצת פנים במדי אחות שהגיעו מוקדם בבוקר ויצאו בשעות אחר הצהריים המאוחרות. שמה היה לידיה.

טוני ידעה את זה כי כך קראה לה סבתו של פרדי קרוגר כשצרחה עליה. סבתא פרדי, כפי שטוני התחיל להתייחס לזקנה, הייתה מאוד תובענית.



כולם צריכים חבר, אפילו זקנות נרגזות.

טוני לא הבין למה האחות לידיה נשארה בסביבה. כך אמר לאמו. 'אנחנו נצמדים לעבודות קשות כי אנחנו צריכים את הכסף, טוני!' אמרה אמו. 'אני יודע בדיוק איך האחות המסכנה ההיא מרגישה.'

אמא של טוני נראתה ממש עייפה. היא לא צחקה כל כך מאז שאביו מת, והוא ידע שכסף קטן. 'אני מצטער, אמא,' הוא אמר. 'ברגע שאוכל, אמצא עבודה...'

'אתה תתמיד בלימודים שלך, טוני פפינו!' היא אמרה. 'ותרחיק את האף שלך מהעסק של השכן שלנו. היא גברת חולה ומגיעה לפרטיות שלה!'

  להמחשה בלבד | מקור: Pexels

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

למחרת, טוני כופף מאחורי המשוכות עם המשקפת שלו כרגיל. להפתעתו, האחות לידיה לא הופיעה. האם קרה לה משהו?

אם כן, מה עם סבתא פרדי? היא תהיה לבד, בלי אף אחד שיביא לה אוכל או מים... הוא התחיל לדאוג. ואז הוא החליט. הוא היה נכנס.

ראשית, הוא דפק בדלת, אך איש לא ענה. הוא ניסה את ידית הדלת וגילה שדלת הכניסה פתוחה. הוא נכנס לאולם חשוך ומאובק.

'שלום?' אמר טוני הכי חזק שהוא יכול. 'יש פה מישהו?'

'מי זה?' קרא קול. 'מי שלא תהיה, תראה את זה! יש לי אקדח!'

'בבקשה,' אמר טוני. 'אני לא מתכוון לפגוע! אני הילד השכן. רק באתי לראות אם אתה צריך משהו...'

  להמחשה בלבד | מקור: Pexels

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

הייתה שתיקה ארוכה, ואז קול אמר בעצבנות, 'תיכנס, אני לא יורה!'

טוני נכנס לחדר שינה שהיה מאובק בדיוק כמו המסדרון. ישבה גברת על המיטה, ולא היה לה אקדח, היא גם לא נראתה כמו פרדי קרוגר.

'יש משהו שאתה צריך?' שאל טוני. 'אכלת ארוחת בוקר?'

'איזה ילד טוב אתה!' אמרה האישה וחייכה. היא נראתה פתאום יפה מאוד ושמחה מאוד. 'אשמח לכוס חלב ולקאפקייק. תראה מה אתה מוצא במטבח!'

טוני נכנס למטבח והביא את גראמא פרדי חלב וכמה עוגיות שמצא במזווה. הוא שאל: 'מה קורה איתך?'

'זקנה, ילד,' אמרה הגברת. 'אני בת תשעים ושלוש, והרגליים שלי כבר לא עובדות, אז אני לא יכול לעשות שום דבר שפעם נהניתי ממנו. אני לא יכול לראות שקיעות ולשבת בגינה שלי...החיים לא שווים את זה ככה! '

  להמחשה בלבד | מקור: Pexels

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

טוני הסכים שזה נורא. הוא ישב עם הגברת (קוראים לה טסה, לא סבתא פרדי) ושוחח איתה הרבה זמן. הוא הכין לשניהם כריכי חמאת בוטנים וג'לי לארוחת צהריים ונהנה נפלא.

למחרת, לידיה חזרה לעבודה, אבל טוני המשיך לבקר את טסה. יום אחד, הוא ציין בפני לידיה שהיא צריכה לפתוח את הווילונות ולנקות אבק מהרהיטים והיא רטנה הרבה אבל עשתה את זה.

הוא הביא לטסה פרחים מהגן, אבל היא נאנחה ואמרה שזה לא אותו הדבר. טוני שאל את לידיה למה לטסה אין כיסא גלגלים.

'היא מסרבת!' הסבירה לידיה. 'אומרת שהיא לא נכה והרגליים שאלוהים נתן לה היו מספיק טובות לתשעים ושלוש שנים... היא זבל זקן עקשן!'

טוני הלך הביתה וחשב וחשב. ואז היה לו רעיון נפלא. הוא ביקש מאמא שלו לקחת אותו לחנות יד שנייה ישנה שראה בעיר, ושם קנה כיסא גלגלים יד שנייה.

'אבל, טוני,' אמרה אמו. 'חסכת לאופניים בשנתיים האחרונות! אתה מוציא את כל הכסף שלך על כיסא הגלגלים הזה?'

  להמחשה בלבד | מקור: Pexels

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

'אמא,' הוא אמר. 'הרגליים שלי עובדות מצוין, נכון? אני לא באמת צריך אופניים, וטסה באמת צריכה כיסא גלגלים, אבל היא לא יודעת את זה. תן לי לעזור לה, אמא, בבקשה?'

אמו של טוני הסכימה באי רצון, והם לקחו את כיסא הגלגלים לביתה של טסה. כשראתה את זה, פיה נפער. 'מה זה?' היא שאלה בקור רוח. 'אתה חושב שאני נכה?'

'אני חושב שאתה רוצה לראות את השקיעה ואת הוורדים שלך,' אמר טוני. 'ואם הייתי במקומך, לא הייתי מבזבז את זמני בהתקפי זעם כשהייתי יכול ליהנות!'

טסה בהתה בטוני, ואז היא התחילה לצחוק. 'תביא את המתקן הזה לכאן, טוני. אני רוצה לראות את האזליאות ואת חבצלות הארום. אני בטוח שלידיה הרגה את כולם. לאישה היו אגודלים שחורים!'

מכאן ואילך, טסה בילתה את רוב זמנה בחוץ, וטוני ביקר אותה כל יום. היא אפילו התיידדה עם אמא של טוני. כשמלאו לטסה תשעים וארבע, היא הזמינה אותם לתה.

כולם (ולידיה) ישבו סביב השולחן ואכלו עוגה כשגבר בגיל העמידה עם פנים שמנות וללא סנטר נכנס פנימה. הוא נופף בנייר באוויר, והוא נראה מאוד כועס.

  להמחשה בלבד | מקור: Pexels

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

'מה עשית, אמא?' הוא צרח. 'אני מערער על זה! אתה בן תשעים וארבע, אי אפשר לסמוך עליך שתשנה את הצוואה שלך! אני אבקש מהרופא להכריז שאתה סנילי...'

טסה התיישבה זקופה בכיסא הגלגלים שלה. היא לא פחדה אפילו מהאיש הצועק. 'תרגיע את עצמך, אדגר,' היא התפרצה. 'ביום ששיניתי את הצוואה שלי נבדקתי על ידי שני רופאים.

'אני שפוי, יהיה מצב גופי הישן אשר יהיה. כן, נישלתי אותך בירושה, וזה משרת אותך. לא ביקרת אותי כבר שנתיים, ואתה נכנס לפה עם דרישות?

'אתה אידיוט חמדן, אדגר. אני משאיר את הבית הזה ואת החסכונות שלי לילד הזה כי מגיע לו. אתה יודע מה הוא עשה? הוא השתמש בכסף שחסך לאופניים כדי לקנות לאישה זקנה כיסא גלגלים הוא אדיב, אוהב ומתחשב. מה אתה, אדגר?'

אדגר הפך לסגול כהה, והוא נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ. אחר כך הוא הסתובב ויצא החוצה וטרק את הדלת כך שכל חלון שיקשק.

'טסה...' אמרה אמא ​​של טוני. 'אתה לא יכול...'

  להמחשה בלבד | מקור: Pexels

להמחשה בלבד | מקור: Pexels

טסה חייכה. 'אני יכולה לעשות מה שאני רוצה,' היא אמרה בשלווה. 'ואני רוצה שיהיה לך ולילד הנפלא הזה חיים טובים יותר. אתה מבין, הוא החזיר לי את השקיעות והאזליאות שלי, ובעיקר, את התקווה!'

מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה?

  • כולם צריכים חבר, אפילו זקנות נרגזות. טוני עזר לטסה להבין שלא משנה מה, החיים שווים לחיות, ואנחנו עדיין יכולים ליהנות משקיעות וגנים גם אם אנחנו לא יכולים ללכת.
  • חברים אמיתיים יקריבו הכל כדי לעזור לאחרים. טוני ויתר על חלומו להחזיק אופניים כדי שיוכל לעזור לטסה.

שתף את הסיפור הזה עם חבריך. זה עשוי להאיר את היום שלהם ולעורר בהם השראה.

אם נהנית מהסיפור הזה, אולי תאהב זֶה על ילד בן עשר שעוזר לשכנתו הקשישה לסחוב לה קניות, ובתמורה היא מספרת לו את סיפוריה הנפלאים. שנים לאחר מכן, הוא מקבל את הסיפורים כמורשת.

יצירה זו בהשראת סיפורים מחיי היומיום של הקוראים שלנו ונכתבה על ידי סופר מקצועי. כל דמיון לשמות או למיקומים בפועל הוא מקרי בהחלט. כל התמונות הן להמחשה בלבד. שתף אותנו בסיפור שלך; אולי זה ישנה את החיים של מישהו. אם תרצה לשתף את הסיפור שלך, אנא שלח אותו אל info@vivacello.org .