סיפורים מעוררי השראה

ילד עוזר לזקן בידיים רועדות לאסוף מצרכים מהרצפה, אדם נותן לו חבילה זעירה - סיפור היום

גבר מבוגר ממשיך להפיל את המצרכים שלו על הרצפה בגלל ידיו הרועדות, אבל אף אחד לא נכנס לעזור לו מלבד ילד בן 12. נרגש מהצדקה של הילד הצעיר, האיש נותן לו חבילה זעירה היקרה ללבו.

ג'ייסון קנט בן ה-12 חיפש במעבר השוקולד בסופרמרקט מולי באוהיו אחר קופסה גדולה של פררו רושה כשנעצר. הוא עצר ועצר ליד המעבר, תשומת לבו נעוצה בגבר מבוגר באגף הירקות של המכולת.

אמו של ג'ייסון, סטלה, הייתה עסוקה ברכישת ציוד החודש שלהם ואפשרה לג'ייסון להשיג את השוקולדים האהובים עליו מכיוון שהוא היה ילד טוב עבורה. אבל ברגע שתשומת הלב של ג'ייסון נחה על הגבר המבוגר, הוא שכח לגמרי מהשוקולדים שלו.

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

ג'ייסון שם לב שהאיש המבוגר היה כפוף ונשען על מקל הליכה, וכל מה שהרים נפל על הרצפה. האיש היה מתכופף למטה ומנסה להרים אותו, רק כדי שהוא ייפול שוב.

לא עבר זמן רב עד שתשומת לבו של ג'ייסון הופנתה לידיו החלשות והרועדות של האיש, והוא הבין שהוא זקוק לעזרה. הנער הצעיר מיהר לעבר האיש והחל לאסוף את הירקות שלו.

'הנה, אדוני,' הוא אמר בעודו אסף את תפוחי האדמה הפזורים על הרצפה סביב האיש. 'אתה יכול להגיד לי איזה ירקות אתה רוצה, ואני אאסוף אותם בשבילך.'

האיש הנהן, ועיניו התרוממת. 'תודה רבה, בחור צעיר. כל כך הרבה אנשים עברו לידי, אבל אף אחד לא טרח לעזור. איך קוראים לך?'

'אני ג'ייסון,' הוא ענה וחייך. 'אתה לא צריך להודות לי. אבא שלי תמיד היה אומר לי שאנחנו חייבים להגן ולשרת את הנזקקים! אתה מבין, הוא היה שוטר אמיץ!'

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

'היה?' שאל האיש, סקרן.

'אבא שלי מת כששירת את המדינה שלנו, אז עכשיו זה רק אמא ואני. לפעמים הלוואי שהוא לא היה שוטר כי אני מתגעגע אליו, אבל אמא אמרה לי שכולם רואים באבא גיבור! אני רוצה להיות כמוהו כשאני להתבגר כי הוא עזר לאנשים הטובים והעניש את הראשים הרקובים!' הוא קרא בהתרגשות, ואז צחק. 'אנחנו צריכים לקחת את הירקות שלך עכשיו?'

'אה, אני מבין, אני מבין,' ענה האיש המבוגר, הנהן בראשו והודה לג'ייסון כשסייע לו להשיג את הירקות. בזמן שהם עסקו, האיש הציג את עצמו והחל לספר לג'ייסון את סיפורו כדי לשעשע אותו.

'אם אתה קורא את זה, משאלתנו התקבלה. אני מקווה שזה יכול לעזור לך בעתיד.'

'שמי אלפרד,' הוא אמר. 'היה לי פעם ילד קטן בדיוק כמוך. אשתי ואני אהבנו אותו כל כך....' אבל אלפרד לא הספיק לסיים כשסטלה הבחינה בג'ייסון וביקשה ממנו למהר כי הם היו צריכים לעזוב.

'ג'ייסון, יקירי!' היא צעקה מרחוק. 'בוא נלך! אנחנו מאחרים!'

אבל ג'ייסון לא סיים לעזור לאלפרד. 'רק רגע, אלפרד, אני מיד חוזר.'

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

'אמא,' הוא אמר כשזינק לעבר סטלה. 'אם אתה רוצה לעזוב, אתה יכול ללכת. אני צריך לעזור לאלפרד. הידיים שלו ממשיכות לרעוד, והוא לא יכול להחזיק כלום. אבא היה מאוכזב אם לא אעזור לו....'

סטלה הביטה מעבר לכתפו של ג'ייסון והבחינה בגבר המבוגר מתכופף קלות ומחייך אליהם, שיניו הרקבות נראות לעין. היא הרגישה רע בשבילו ואמרה לג'ייסון שהם יעזרו לו במהירות לפני שילכו הביתה. שניהם פנו אל אלפרד ועזרו לו במצרכים שלו.

כשסיימו את החיוב ועמדו לעזוב, סטלה הציעה להפיל את אלפרד בביתו, אבל האיש המבוגר אמר שהוא יסתדר.

'אני מאוד מעריך את עזרתך. ג'ייסון אדיב מאוד, ואני לא יכול להודות לשניכם מספיק. אני - אני מצטער שהפרעתי לך... יש לי מחלת פרקינסון, וזו הסיבה שאני בקושי יכול להחזיק כלום.

'זה מטריד אותי כבר כמה שנים, והייתי בהרבה מצבים שבהם הייתי זקוק לעזרה, אבל אף אחד לא עזר לי. היום, מה שג'ייסון עשה באמת נגע לליבי...' סטלה הבחינה שעיניו של האיש המבוגר גומרות.

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

'אתה בסדר, אלפרד?' שאלה, מודאגת. 'אם אתה רוצה לשתף משהו, זה בסדר. אתה יכול לספר לנו. האם אתה רוצה לשבת ולדבר? יש פארק ליד....' היא הציעה.

אלפרד הנהן, והם הלכו לפארק. סטלה ידעה שהיא מאחרת להכנות לארוחת ערב, אבל משהו באיש אמר לו שהיא צריכה לשמוע את הסיפור שלו.

'לפני מספר שנים,' פתח אלפרד כשהם ישבו על ספסל. 'איבדתי את הבן שלי בתאונת דרכים טרגית. הוא היה הילד היחיד שלנו. אשתי לא יכלה לשאת לאבד אותו, והיא מתה זמן קצר אחריו. מאז אני חי לבד, ואין לי אף אחד סביבי שאוכל לקרוא למשפחה.

'היום, כשג'ייסון עזר לי, הוא הזכיר לי את הבן שלי. הוא היה בדיוק כמו ג'ייסון כשהיה ילד, ולכן, יש לי משהו שהייתי רוצה לתת לג'ייסון.'

אלפרד הוציא חבילה זעירה ונתן אותה לג'ייסון. 'ראה בזה פרס קטן על טוב הלב שלך, ג'ייסון. זה מאוד קרוב ללבי, ותמיד רציתי לתת את זה למישהו שיעריך את זה....'

סטלה אמרה לו שהם לא צריכים שום דבר בתמורה בשביל לעזור לו שכן הם עזרו לו מתוך דאגה, אבל האיש המבוגר התעקש, והם נאלצו להיכנע.

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

כשסטלה וג'ייסון הגיעו הביתה, הילד הצעיר פתח במהירות את החבילה ומצא בפנים מפתח ופתק.

'למה שאלפרד ייתן לי מפתח?' בזמן שג'ייסון היה עסוק בלסובב את המפתח בכפות ידיו ולבחון אותו, סטלה הרימה את הפתק כדי לקרוא אותו. וכשסיימה, דמעותיה לא פסקו.

'המפתח הזה שייך לכספת שלי,' זה התחיל. 'חסכתי סכום צנוע לחינוך של בני, אבל מעולם לא יצא לי להשתמש בו. אשתי ואני החלטנו לתת את הכסף למישהו שמגיע לו, ואם אתה קורא את זה, משאלתנו הייתה אני מקווה שזה יכול לעזור לך בעתיד. אלפרד ולינדה.'

'הו, אלפרד, לא היית צריך. זה היה מיותר...' סטלה השמילה אנחה דומעת.

שנים לאחר מכן, ג'ייסון מבוגר נכנס למשטרה והחליט לאתר את אלפרד ולהודות לו. אבל אחרי חודשים של ניסיונות, גילה לג'ייסון שאלפרד נפטר.

ג'ייסון הרגיש נורא כשקיבל את החדשות והצטער שהוא ניסה למצוא את אלפרד מוקדם יותר. אבל לא היה הרבה שהוא יכול לעשות עכשיו. הוא ביקר בקברו של אלפרד כשהוא נושא זר פרחים ולחש לו תודה קטנה בתפילתו.

'תודה שעזרת לי, אלפרד,' הוא אמר. 'כשאמא ואני היינו צריכים כסף לחינוך שלי, הכספים שנתת לי הועילו. תודה לך על זה, ותנוח על משכבך בשלום...'.

להמחשה בלבד. | מקור: Pexels

מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה?

• מעשיך הטובים תמיד מתוגמלים. נרגש מהחביבות של ג'ייסון, אלפרד השאיר לו משהו שהיה קרוב מאוד ללבו. שנים מאוחר יותר, ג'ייסון לא יכול היה להיות אסיר תודה יותר לאלפרד על כך.
• תמיד לעזור למישהו במצוקה. כשג'ייסון ראה את אלפרד נאבק לאסוף ירקות, הוא מיהר לעזרתו של האיש המבוגר. בואו נהיה כמו ג'ייסון ואלפרד וננסה לעזור למישהו במצוקה.

שתף את הסיפור הזה עם חבריך. זה עשוי להאיר את היום שלהם ולעורר בהם השראה.

אם נהנית מהסיפור הזה, אולי תאהב זֶה על ילד קטן שמשלם עבור מצרכים של זקנה מורעבת ומבקש ממנה להביע משאלה בתמורה.

יצירה זו בהשראת סיפורים מחיי היומיום של הקוראים שלנו ונכתבה על ידי סופר מקצועי. כל דמיון לשמות או למיקומים בפועל הוא מקרי בהחלט. כל התמונות הן להמחשה בלבד. שתף אותנו בסיפור שלך; אולי זה ישנה את החיים של מישהו. אם תרצה לשתף את הסיפור שלך, אנא שלח אותו אל info@vivacello.org .